פסק-דין בתיק ס"ע 7004-06-11

מבוא

א.      עניינו של פסק דין זה הינו תביעת התובעת להשבת כספים ששולמו ממשכורתה בגין ביטוח אובדן כושר עבודה לפוליסת ביטוח פרטית (חב' ביטוח "הפניקס"-להלן "הפוליסה הפרטית") וזאת החל ממועד תחילת ההפרשות לפוליסה הקולקטיבית מטעם הנתבעת (חב' ביטוח "כלל"- להלן: " הפוליסה הקולקטיבית").

ב.       לטענת התובעת החל מהמועד הנ"ל, תשלומים ששולמו ממשכורתה לפוליסה הפרטית הינם בבחינת כספים ב"יתר"   שכן מדובר בביטוח "כפול", כאשר בעת מקרה ביטוח תהא התובעת זכאית אך לפיצוי מפוליסת ביטוח אחת בלבד.

ג.        עיקר תביעתה של התובעת מבוססת על כך שלטענתה, הנתבעת, כמעביד, חייבת היתה להפנות את תשומת ליבה של התובעת לקיומו של "ביטוח כפול" כאמור ולנפקויותיו.

ד.       משלא עמדה הנתבעת בחובתה זו, הרי שלטענת התובעת נגרם לה נזק כספי גרידא , המגיע לכדי סך של 28,342 ש"ח (בגין 7 שנות תשלומים בכפילות).

ה.      לאור האמור ומאחר ומדובר בטענות משפטיות גרידא - לא התקיים דיון הוכחות בעניין והצדדים העלו טענותיהם, לרבות, סיכומיהם בכתב בלבד (בית הדין ראה בהודעת התובעת מיום 25/01/12 כ"סיכומיה", לאחר שלא הגישה סיכומים אחרים מטעמה - וכן - "סיכומי תשובה" מטעמה).

2.   העובדות הרלוונטיות לעניינו, בתמצית:

א.      התובעת עבדה אצל הנתבעת החל משנת 1994 (בתוארה דאז "רשות הגנים הלאומיים") ועד היום.

ב.       בשנת 1997 אוחדה רשות הגנים הלאומיים עם "רשות שמורות הטבע , לכדי ארגון מאוחד , הנושא את שמו הנוכחי של הנתבעת "רשות הטבע והגנים".

ג.        קודם לעבודתה אצל הנתבעת, עבדה התובעת ב"איגוד המפרסמים"  ובאותה תקופה רכשה התובעת ביטוח אובדן כושר עבודה, באופן פרטי, בחברת ביטוח "הפניקס" באמצעות סוכן ביטוח (כאמור: "הביטוח הפרטי").

ד.       אין חולק כי עם תחילת עבודתה של התובעת אצל הנתבעת (ביוזמת התובעת ולבקשתה) - נוכו סכומים ממשכורתה לטובת הביטוח הפרטי , זאת, בנוסף לכספים שהופרשו לטובת ביטוח המנהלים.

ה.       בשנת 2002 ערכה הנתבעת עבור עובדיה פוליסת ביטוח קולקטיבית בגין אובדן כושר עבודה (החל מחודש 2/2002) והדבר הופץ באמצעות "חוזר" בקרב העובדים.

ו.        בחודש 6/2009 ביקשה התובעת מהנתבעת להפסיק את ההפרשות ממשכורתה לטובתה הפוליסה האישית שערכה ב"פניקס" ובהתאם לבקשתה - פעלה הנתבעת.

3.   המחלוקת:

      מהי מידת המחוייבות של הנתבעת כלפי התובעת , במסגרת יחסיהם כעובד-מעביד, ביחס לפוליסות ביטוח אישיות של העובד, לרבות החובה לבדוק האם הפוליסה האישית של העובד נפגעת מפוליסה קולקטיבית שהוצעה לכלל העובדים?

4.   טענות התובעת, בתמצית :

א.   לטענת התובעת, מכח מערכת יחסי העבודה בין עובד ומעביד (בוודאי לאחר 18 שנות עבודה)  מחוייבת היתה הנתבעת, לבדוק את הפוליסה האישית של התובעת וליידע אותה כי בעת מקרה ביטוח היא לא תהא זכאית לתשלום הן מהפוליסה הפרטית והן מהפוליסה הקולקטיבית. תחת זאת, עם קבלת החוזר בדבר הפוליסה הקולקטיבית,  סברה התובעת, לתומה,  כי היא "צברה ממון רב" וכי אם תמשיך בהפקדות לשתי הפוליסות - אזי בבוא היום תפדה את הכספים משתי חברות הביטוח.

ב.   כיוון שמן ה"מפורסמות" שהעובד אינו בקיא בענייני ביטוח כמו המעביד - הרי שאם נגרם לעובד "נזק" כספי , על המעביד לשאת גם בנזק זה ולא על העובד לבדו. זאת, בהתחשב בעובדה כי עובר לכריתת ההסכם לגבי הפוליסה הקולקטיבית - היתה הנתבעת מחוייבת לברר מה יעלה גם בגורלם של ארבעת העובדים, המבוטחים בפוליסה אישית ולא להסתפק בפרסום לאקוני של כשורה וחצי, כפי שפורסם ב"חוזר" הנדון.

ג.    יודגש כי גם לטענת התובעת - הדיון בהליך זה אינו נוגע לייעוץ ביטוחי (ראה סעיף 2 לסיכומיה) אלא על "יחסים , נהלים וציפיות בין מעביד ועובד"  , תוך שהיא מבקשת מבית הדין את מוערבותו והגנתו "על עובד שמעבידו נוטש אותו למצוקתו ולא מגלה כלפיו כל מחויבות אנושית של אכפתיות."(ראה עמ' 6 לסיכומים בתחתית העמוד).

5.   טענות הנתבעת, בתמצית :